מאת פנדה סיגר סומלייה | 13–14 במאי 2025

יש טעימות שאתה מתכנן, ויש כאלה שאתה פשוט נסחף לתוכן.
זו הייתה אחת מאלה שמתחילות בארון האלכוהול, ממשיכות ביומידור ומסתיימות בתובנות מפתיעות.
על השולחן – שלושה סיגרים, שני בקבוקי וויסקי.
המשימה? להבין מי מדבר עם מי, ומתי השתיקה ביניהם מדויקת יותר מהמילים.

הוויסקי

• “מנוחת הלוחם האמיץ” – וויסקי עוצמתי ב־55% אלכוהול. בוגר חביות יין וקפה. יבש, עוקצני, עם סיומת מלוחה שמזכירה מי זכה להיקרא "אמיץ".
• Hartman’s Cigar Blend Single Malt – וויסקי ב־50% אלכוהול. מתוק, מאוזן, עם בגרות של חביות שרי ספרדי. תוכנן במדויק ללוות סיגרים – בלי לגנוב להם את ההצגה.

הסיגרים

1. Rojas Breakfast Tacos – Connecticut 
   עטיף קונטיקט אקוודורי– כלומר, נעים אבל עם עומק. טעמים של שמנת, אגוזים, קרמיות, וניל, מעט עץ נעים ככה להזכיר עוצמה נוחה.  סיגר שיודע לעמוד בזכות עצמו ולא מתחנף.
2. Vegueros mananitas– Habano Wrapper
   סיגר קובני קלאסי, עוצמתי בניחוח, אדמתי, מתובל נעים באדמה פרשית, נוכחות שנכנסת מהר לפה – בלי להתחנן לסקטור.
3. Rojas Breakfast Tacos – Maduro USA Broadleaf
   עטיפה כהה ושומנית, עשירה בשמנים שנותנים אפר לבן עם “מלח”, קקאו,טראפל קפה, עץ קלוי. סיגר שבא לעומק.

המסע

 שקט שמנגן יפה - התחלתי בקונטיקט רציתי להיכנס בעדינות.

התחלתי בקונטיקט. 

רציתי להיכנס בעדינות, שלוק מהסיגר בלנד – הכול נפתח בהרמוניה נהדרת, המפגש היה חלק, טעים, כמעט מרגש

עכשיו, עובר ל נוחת הלוחם, הרי לשם כך התכנסנו. 

היה קשוח, העוקץ גבר על העידון, הסיגר הזה הרגיש עדין מדיי ויסקי הבועט הזה
היה ברור – זה לא הזיווג.

מעבר להבאנו

יריית פתיחה חריפה מדיVegueros עם עטיפת הבאנו – פלפל, תבלין, אדמה.

הבאתי את מנוחת הלוחם – והמפגש היה נוקשה.
החלטתי שפה אני מדלג על המתיקות של הסיגר בלנד.
המרירות הוכפלה לא נוצר גשר בין העולמות, ממש הרגשתי צורך ללכת למגשרת שלא תחל פה איזה בעיית אמון מול הסיגרים הקובנים.
הסיגר בלנד? נתן את האיזון המתוק שלו החזיר את הפאלטה למקום נוח שיכול להכיל את הסיגר
פה הבנתי שצריך לעצור, לנקות חיך –
והכנתי קוקטייל לימונדה-טוניק והמון קרח ריסטארט אמיתי.

אלו מכם שסקפטים - שמעשנים שלושה סיגרים במקביל עם 2 וויסקים נהדרים שנמדדים במעל 50 אחוז אלכוהול מידי פעם נדרש לקרר את הפאלטה. הלימון והטוניק הם בדיוק הניקיון.

שלב העומק - מדורו שלא שואל שאלות

עברתי ל־Rojas Maduro. עטיף מבריק, אפר לבן, נראה כמו מקל ליקריץ מטורף

כבר מהשאיפה הראשונה – עומק, אספרסו, שוקולד ונגיעה של עץ.
שלוק מה־Cigar Blend, והכול השתלב.
גשר בין עולמות (בראש התנגן לי "כל העולם כולו" סתם לא באמת פשוט זה נשמע טוב – בחיך מורגשת מתיקות, יש הרבה עומק בסיגר יש מלא עוצמה, הסיגר הזה לא מתבייש.
פשוט כיף!!

עם מנוחת הלוחם?
כבוד הדדי, אבל לא פריחה.
פייט – כן. קסם – פחות.

חזרה לקונטיקט

רק שהפעם זה אחרי כל הטעימות, נתתי עוד רענון ממשקה הניקיון הקייצי והדלקתי שוב את הקונטיקט.
לא לשכוח לעשות פרג' (מי שלא יודע מה זה נא דחוף לגשת לאוניברסיטה להשלמת שיעור)!
https://did.li/6VGZH

שלוק ממנוחת הלוחם – והנה ההפתעה:
איזון הפוך.
מה????? דווקא הסיגר הזה?? הזיה!
נוגד את כל מה שניתן לחשוב בכלל.
ויסקי עוקצני, 55% אלכוהול והוא עובד טוב עם קונטיקט??
כן!!!!!!!!!
 הסיגר הזה עידן את הוויסקי.
בשלב הזה לא ברור לי אם זה היותר מידי טעימות וויסקי, האם זה הסחרור מלעשן שלושה סיגרים במקביל אבל שמעו, זה פשוט עבד!

תחושת עוקץ? נעלמה.
במקומה – רכות, עומק, יורד חלק ממש בגרון, בפאלטות הצדדיות אין תחושת כיווץ שהמשקה נוגע.
לא ידע אם זה היישון בחבית הקפה, אבל לא נהרוס לכם את המסקנה של הסוף.
ממשיכים!

סיבוב שני עם הקובני

הייתי חייב לוודא מיתון יחסים

נותן שלוק מרענן מהפיירי של הפאלטה (לפי אהרוני זה ניקוי מהיר וקל)

עוד שאיפה, עוד לגימה מה־Cigar Blend.
לא היה צורך לנתח - עובד!
לוקח כמה שאיפות מרגיעות, מוריד את הקצב עם הטעם הקובני הישן והטוב, הולך על רוגע.
אחרי שנרגעתי קצת, אנחנו הולכים למגשרת, טעימה אימתנית של מנוחת הלוחם מגרגר כמו חתולה נושם נשימה עמוקה לספוג את כל הטעמים וחוזר לסיגר.
וואלה עובד, מודה - לא הכוס תה שלי (או הקפה במקרה שלי) אבל בהחלט לא גורע.
יאללה עברנו!

סגירת מעגל

שוב מדורו, שוב סיגר בלנד
כדי לסיים נכון – חזרתי למדורו.

עוד שאיפה, עוד לגימה מה־Cigar Blend.
לא היה צורך לנתח.
היה רק צורך ליהנות.
לא רציתי להרוס, ותכלס גם הבנתי שאני כבר לא בקו הכשירות אז נתתי לטעימה להסתיים עם טעם טוב!

תובנות אחרונות

• הסיגר שהלך הכי טוב עם מנוחת הלוחם?
  דווקא הקונטיקט. לא צפוי – אבל מדויק.
• הוויסקי שהכי עבד עם המדורו?
  Cigar Blend. שילוב הרמוני, מלטף, מאוזן.
• הסיגר שלא הפציץ עם תובנות בערב הזה?
  הוגוארוס. אופי חזק – שלא מצא בן זוג בויסקי.

מסקנה - עבורי, לטעמי ועוד כל מיני הדגשות שזה שלי -
את הקובנים שלי אני אעשן רק עם קפה. 
לי זה הכי מדוייק ונותן לי לחוות את האיכות הקובנית במיטבה!

סיכום

זה לא היה ערב של חיפוש “הכי טוב”.
זה היה ערב של הקשבה.
של הבנה.
של טיימינג.אני לא מבין גדול בעולם הויסקי, אגב גם לא בקפה, הנישה שלי היא סיגרים.
את האלכוהול שלי אני בודק רק לפי האם טעים לי ועם איזה סיגר.
רק לאחרונה התחלתי להיפתח למשמעויות של אחוזי האלכוהול, באיזה חבית הוא התישן ואיזה פיניש מפעיל איזה בלוטת טעם.

בכל מקרה ההסבר שלי לאירוע הוא כזה.
1. הסיגר בלנד - ככלל הולך טוב עם כל סיגר, המתיקות שעוטפת את כל חלל הפה לא משאירה כמעט מקום לטעויות.
2. מנוחת הלוחם - פה קצת יותר מורכב, אולי העובדה שהיישון בחביות קפה הביא את ההתאמה לסיגר הקונטיקט. 
רוצה להכניס פה גם את העובדה שהרוחס הוא סיגר דק וקטן כן ש"בום" הטעמים לפה מגיע דיי מהר ובעוצמה גבוהה.

רוצה לומר תודה לדרור הרטמן שממשיך לייצר לנו יצירות אומנות והכי חשוב ממשיך לאתגר אותי עם טעימות והתאמות.

מקווה שנהנתם!