לא עוד סיגר. זה רגע. זה סיפור. זה מאט בות' ב־HD.
פנדה סיגר סומלייה - 04.08.2025
יש כאלה שנולדו לעצב.
יש כאלה שנולדו להילחם ולמרוד.
מאט בות’ הוא פשוט החליט לעשות את הכל ועל הדרך לגלגל מזה עשן.מאט שאת חיו הבוגרים התחיל במדי המארינס של ארה"ב בארבע שנים של שירות קרבי.
המארינס, המקום שבו לומדים משמעת, הרגלים ואיך לזהות מטרה ממרחקים (ישמש אותו בלהשיג את מטריותיו העסקיות).
כשיצא לאזרחות, הוא לא הלך על בטוח, דווקא שונה מלהזהות מטרה מרחוק. הבחור לא בחר מסלול הייטק ולא לימודים, הוא עבר ללוס אנג'לס ונכנס עמוק לתוך עולם של סטייל, יצירתיות וחריטות עמוקות (דו משמעות אפילו יותר). כך נולדו תכשיטי Room101, שילוב ביזארי ומופלא בין סמלים יפניים, רוקנרול וטאטו סטייל מווניס ביץ’.
ב־2009 הוא פוגש את Camacho Cigars — מותג קובני־אמריקאי שמנסה להמציא את עצמו מחדש.
הם רוצים מישהו צעיר, בועט, מעצבן שובר קווים. כמו שנאמר "לסרג'יו פנית לא טעית".
בות’ היה בדיוק התשובה ומתחיל סיפור אהבה ולא של אלכס (מה יש קצת רפרנטים ישראליים.).
הנה, כמו בכל סיפור הוליוודי טוב ולא בורקסי מגיע הטוויסט. Davidoff, אחת מחברות הסיגרים הגדולות והאלגנטיות בעולם, ממש שווייצרית למהדרין, רוכשת את Camacho.
איזה שילוב לא קשור בות' והחליפות? מה להם ולו? הזיה, טוב נו אולי דיי מתאים.באופן מאוד מוזר בורד המנהלים החליט שהם נותנים למדען המשוגע יד חופשית.
חיש מהר הפך לראש קריאטיבי של קו חדש — Room101 Cigars, ליין שחי בתוך המטריה של דוידוף אבל עם טביעת האצבע הייחודית והמעניינת שלו.
שמונה שנים הוא עובד, בונה מייצר את האומנות שלו שם — בין טעם, עיצוב, ודיוק שווייצרי - איזה שילוב, ממש סרג'יו קונסטנזה (טוב שהוא לא עשה סיגר בשם פיוג'י) וזה כבר רפרנס שני .
כמו ג’יימס דין או בהקשר הזה ג'ים קארי במסכה רק עם סיגר טוב, בות’ מחליט לפרוש.
2017 — והוא יוצא לדרך עצמאית עם Room101 והופך שוב לעצמאי — אמיתי, ייחודיו חסר פחד.
Room101 2.0.
עכשיו הוא קובע הכל: מה העטיף, מה שם, איזה בלנד, ואיך ייראה כל פוסט באינסטגרם.
נו ומה נראה לכם שהלך שם??
נעים מאוד מאת,
מאט בות’ הוא לא רק סיגרים,תכשיטים, סטייל, עיצובים שכחנו לומר שהוא גם ג'ין.
כן, בדיוק כשנדמה שהכול נסגר ונחתם, הוא מפתיע עם "Room101 Gin" — מותג פרימיום, מינימליסטי וחתרני, שמיוצר בכמויות קטנות עם טוויסטים לא שגרתיים — כמו פלפל סצ’ואן או פירות יער מסוימים. כיאה למישהו שחושב מעבר לעשן.
סנא בוער?– פריחת דובדבן שרוף?
למקרה ואולי אם תהיתם מה הסיפור עם הפרח היפני שמככב בלוגו של Room101 — זה לא עיצוב גנרי מהמזרח הרחוק, זה מאט בות’. בזמן השירות שלו במארינס הוא הוצב ביפן ושם נחשף לתרבות הסמוראים, לקודים של כבוד ולאסתטיקה המדויקת עד כאב.
הפרח שאתם רואים? זה "Cherry Blossom" — סמל יפני קלאסי לחיים קצרים, יפים, שנגמרים בדיוק כשאתה מתחיל להעריך אותם.עבור בות’, זה הפך לא רק ללוגו — אלא לפילוסופיה.
כל סיגר, כמו פרח הדובדבן — נולד, פורח, נגמר.
אם אתם שואלים ומעמיקים ביופי של הפרח? האגדה מספרת שהוא מוצי את יופיו הקסוםכאשר מגיע הרגע שהוא בוער באש.
🎉 מהדורות יום ההולדת של Room101 –
אז 2019, מאט בות' מציין כל שנה את קיומו של המותג Room101 עם מהדורת סיגרים מיוחדת.
כל מהדורה היא בלנד ייחודי, עטיף שונה, וסיפור חדש. הסדרה הזו הפכה לא רק לחגיגה שנתית, אלא גם למסע טעמים שמלווה את ההתפתחות של המותג.
מפעל ייצור: Tabacalera AJ Fernandez, אסטלי, ניקרגואה
חוזק: חזק
מפעל ייצור: Tabacalera AJ Fernandez, אסטלי, ניקרגואה
מפעל ייצור: Tabacalera AJ Fernandez, אסטלי, ניקרגואה
מפעל ייצור: Tabacalera AJ Fernandez, אסטלי, ניקרגואה
- גודל: 6x52 טורו
- הרכב: כולו ניקרגואי
- מפעל: AJ Fernandez
- כמות: 40,000 יחידות (2,000 קופסאות בלבד)
- מחיר: $14.99
- נראות: בנד צהוב-סגול שאי אפשר לפספס — חולון פוגשת בודהיסט.
עוד לפני שהדלקתי אותו — ידעתי שזה לא סיגר ליום רגיל ולצערי גם לא סיגר שאני יכול לעשן בצורה שאני הכי אוהב וזה בבוקר עם קפה.
מתיישב לעשן
אז איך בחרתי לעשן אותו.
את הראשון עישנתי בערב עם הויסקי סיגר בלנד של דרור הרטמן - האמת זה לא הגו טו שלי כמו שאתם יודעים אבל כיוון שאני יודע שהסיגר חזק הייתי חייב להתחיל עם משהו שבטוח שיאזן את הכוח.
את הסיגר השני עישנתי עם כוס קפה הפוך כמו שאני אוהב, אני אתן לכם רשמים מהטעימה הראשונה ובסוף סיכום מהשניה.
שאיפה קרה - חמאה, פלפל, קקאו. כאילו מישהו לקח קינוח מתוחכם ושם אותו בתוך עטיפה קשוחה.
ברגע שהאש נדלקה
בום של פלפל.
הרגשתי אותו גם באף כמובן, אבל לצד זו יש איזה רמיזה לקרם חלק כזה.
בשלב הזה ברור לנו שאי אפשר כל כך לשים לב לאיזונים כי בשליש הראשון הסיגר הכי בועט.
לוקח לגימה מהויסקי של דרור כדי לאזן מעט את הפאלטות ולשים את המתיקות בפה כדי לטעום את הסיגר הכי הכי טוב
בשליש השני
הקקאו תופס את קדמת הבמה, אין יותר מידי מה לטעות, קקאו עשיר, משמעותי אפילו מעט טירמיסו. הגוף כבר מאוזן, הבערה נהדרת, האפר יחסית בהיר לניקרגואה ויציב כמו יציקת בטון.
שליש האחרון
שליש האחרון הוא תמיד סיפור מורכב אצלי. נדיר מאוד שאני מעשן את הסיגר עד האצבעות (גם פה זה לא קרה) אני מוצא שהחוזק שמגיע קרוב לאצבעות עולה על הניחוחות הטעימים וזה לא נעים לי. אז הסיגר נשאר מאוזן עם טעמים של קקאו, מעט פלפל נעים, עשן קרמי סמיך וחוזק דיי סביר (חייב לומר שהחשש שלי מהכוח לא התממש).
עישנתי אותו שעה ו־15 דקות. אני מעשן יחסית מהר.
סיכום רשמים
עם ויסקי - הסיגר קיבל איזונים נכונים, לא בעט מידי, הויסקי הצליח להביא את הקקאו בצורה טובה ולצד זאת לשים גבולות לפלפל ולכוח הניקרגואני.
עם הקפה - הקפה העצים את הטעמים כיון שלא "צבע" את הפאלטות יותר מידי. הטעמים המתקתקים של הסיגר לא בלטו יחד עם הקפה אלא יותר העוקצנות (גם זה בסדר כי יש כאלו שאוהבים).
לסיכום אני לא חושב שאעשן אותו שוב עם קפה אלא אדבוק בווסקי, רום או אם ארצה לשלב אשים איזה אספרסו מרטיני מחוזק עם וואן גוך קרמל
הוא לא סיגר של יום יום.
הוא לא "נחמד" או "זורם".
הוא סיגר שאתה בונה סביבו את הרגע.
זה לא רק טעמים — זו נוכחות.
עישנתי 2, משאיר עוד כמה (הכמות תישאר חסויה) להתיישנות.